החלטה בתיק ת"א 78436/04

: | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
78436-04,153124-05
28.8.2005
בפני :
מאיר יפרח

- נגד -
:
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
:
1. יטדות חברה קבלנית בע"מ
2. מנחם וינברגר
3. טובה וינברגר

החלטה

1.         הבנק המבקש עותר לסילוק תובענת המשיבים על הסף. בתובענתם, עתרו המשיבים למתן פסק דין הצהרתי, למתן צו מניעה ולמתן חשבונות. על פי הנטען בכתב התביעה, ערבו המשיבים 2 ו - 3 לחובות המשיבה 1 בבנק. אגב כך, מישכנו הם את דירתם אצל רשם המשכונות. הואיל והמשיבה 3 הינה בעלת מניה אחת בלבד בחברה המשיבה 1, טוענת היא כי מעמדה הוא של ערב יחיד. הואיל וערבותה אינה מוגבלת בסכום - הריהי בטלה ועימה בטל המשכון על זכויותיה בדירה. ממילא אין היא חבה לבנק סכום כלשהו. זאת ועוד, לטענת המשיבה 1 - היא החברה - נתגלה כי בחשבונה נעשו פעולות בלתי מורשות אשר לא ניתנה ע"י המשיב 2 הוראה לבצען. פעולות אלה כוללות רכישת מט"ח עתידית (פורוורד). פניות המשיב 2 וב"כ לבנק על מנת לקבל את המסמכים הרלבנטיים העלו חרס. מכאן שיש לחייב הבנק במתן חשבונות, קרי: דפי חשבון, סולמות ריבית והסכמי ההלוואה בחשבון החברה ובחשבון המשיב 2. נוסף על כל אלה, מבוקשת הצהרה לפיה הבנק אינו רשאי לפעול למימוש המשכון, כל עוד לא הגיש הוא תובענה נגד המשיבים וכל עוד לא ניתן לזכותו פסק דין הקובע את גובה החוב.

2.         כאמור, עותר הבנק המבקש לסילוק התובענה, על הסף מחמת העדר עילה.

אשר לתובענת המשיבה 3- ערבותה עומדת בתוקף, שכן לפי ההלכה שנפסקה בע"א 6899/97 פייבושביץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד נז (1) 364, הגנתו של סעיף 5 (ד) לתיקון לחוק הערבות, אינה חלה על ממשכן נכס. כפיפות הממשכן לנושה היא רק כדי הנכס הממושכן. מכאן שערבותו של הממשכן ממילא מוגבלת לשווי הנכס הממושכן, אף אם לא צויין כל סכום בכתב הערבות.

אשר לתובענה למתן חשבונות- זוהי למעשה עתירה לגילוי מסמכים ולא תובענה למתן חשבונות במובנה הרגיל והידוע. דרישה לגילוי מסמכים אינה לכשעצמה עילת תובענה. יתר על כן, מסמכים הנוגעים לחשבון המשיבה 1 הומצאו לב"כ המשיבים לפני כמחצית השנה. אשר למסמכים הנוגעים לחשבון המשיב 2, רשאי האחרון לפנות לסניף לשם הזמנתם וקבלתם.

3.         עמדת המשיבים היא כי המשיבה 3 איננה ערבה לחיובי המשיבה 1 שכן כתב הערבות עליו חתמה, אינו מוגבל בסכום. זאת בניגוד להוראת סעיף 21 (ב) לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967. יתר על כן, משכון זכויות המשיבה 3 בדירה, לא נועד אלא להבטיח את ערבותה וכך אף נאמר מפורשות בשטר המשכון (ראו המבוא לשטר המשכון וכן סעיף 2 לשטר המשכון - נספח א לבקשה).

4.         אין חולק כי כתב הערבות נחתם בידי המשיבה 3 ביום 13.7.98, קרי: לאחר כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות. הוראת סעיף 21 (ב) לחוק הערבות מורה מפורשות כי שעה שכתב הערבות אינו נוקב בסכום - פטור הערב היחיד מערבותו. לכאורה, המשיבה 3 היא בגדר ערב יחיד ולכאורה פטורה היא מערבותה.

אשר לשטר המשכון - בפרשת פייבושביץ הנ"ל, נקבע כי אף אם אין הוא נוקב בסכום - מוגבלת ערבותו של הממשכן כדי שוויו של הנכס הממושכן. מכאן שמצבו של ממשכן שונה באופן מהותי ממצבו של ערב לסכום בלתי קצוב ( שם , בעמ' 376).

ברם, בשונה מפרשת פייבושביץ , בגדריה מושכן הנכס כערובה לחיובו של התאגיד ( שם , בעמ 367), הנה בעניינו היה המישכון מיועד להבטיח את חיובי המשיבה 3 . לא נאמר בשטר המשכון כי הוא נועד להבטיח את חיובי התאגיד - המשיבה 1. מכאן מתבקשת המסקנה הלכאורית כי אף שטר המשכון אינו מסייע בידי הבנק ואין בו כדי לרפא את הפגם (הלכאורי) שבהחתמת המשיבה 3 כערבה ללא קציבת סכום. 

אין מקום לומר איפוא שתובענת המשיבה 3 נעדרת עילה וזאת בהנחה שהיא בגדר "ערב יחיד" (אך ראו ת"א (ת"א) 2086/99 הבנק הבינלאומי נ' בן שושן ואח' , דינים מחוזי כרך לג (10) 695 וכן ת"א (חי')28030/97 ג'י אם, אס, הובלות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, דינים שלום כרך ל 985).

5.         לעומת זאת התובענה למתן חשבונות אין לה בסיס בדין. למעשה, עתירת המשיב 2 היא שהבנק המבקש ימציא לו מסמכים שונים הקשורים בחשבונו. המצאתם של המסכים אינה בגדר "תובענה למתן חשבונות". כפי שהצהירה ב"כ המבקש, אין כל מניעה שהמשיב 2יפנה לסניף הבנק לשם הזמנת המסמכים (סעיף 7.4 לבקשה).

6.         הבנק המבקש עותר אף למחיקת התובענה ככל שהיא נוגעת לסעד של צו מניעה שיאסור על הבנק לנקוט הליכי מימוש המשכון כל עוד לא ניתן פסק דין נגד המשיבים ובגדריו נקבע סכום חובם. יש ממש בעמדת הבנק. שטר המשכון משמש פסק דין לצורך חוק ההוצאה לפועל (ראו סעיף 81 ב1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז  - 1967). הבנק רשאי אפוא לפנות בקשה למימוש המשכון, אף אם לא נטל תחילה פסק דין הקובע את גובה החוב. לכאורה, גובה החוב אינו יכול להעלות על שווי הזכויות הממושכנות. אם יחפץ מי מן החייבים לעשות כן, יוכל הוא לעתור לביהמ"ש המוסמך ולהעלות טענות כלפי צדקת המימוש.

7.         התוצאה היא כי התובענה ההצהרתית אשר בסעיף 15 (א) לכתב התביעה (היינו: כי המשיבה 3 איננה חייבת דבר לבנק המבקש)- תישאר על כנה.

            התובענה עפ"י העתירות שבסעיפים 15(ב) ו-(ג) לכתב התביעה נמחקות.

            אין צו להוצאות. כתב ההגנה יוגש על ידי הבנק עד ליום 21.9.05. ישיבת קדם משפט תיקבע על ידי המנ"ת, ויישלחו לצדדים הוראות בקשר עם ההליכים המקדמיים.

ניתנה היום 28 באוגוסט, 2005 (כ"ג באב תשס"ה), בהעדר.

מאיר יפרח - שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>